לידתו של מרוץ
מרתון ארץ ים המלח הינו תולדה של מרוץ עין גדי.
מרוץ עין גדי החל בשנת 1981 כיוזמה של אלי רון חבר קיבוץ עין גדי. יחד עם איליה בר זאב, שהיה מאמן ריצה סוכם כי המרוץ יהיה לאורכו של ים-המלח, למרחק של 25 ק”מ, כפי שמקובל בעולם. בישראל מרחק זה היה עדיין ייחודי. המרוץ הוכרז כהכנה למרתון טבריה וחודש נובמבר נקבע כתאריך היעד. ארגון המרוץ בוצע בהתנדבות מלאה על ידי חברי קיבוץ עין גדי וילדיו ללא תקציב. חלק נכבד מהרצים התארח בקיבוץ, בבתי הילדים, על מזרונים ובשקי שינה והרצים סעדו בחדר האוכל של הקיבוץ. מספר הרצים נשק ל 150 איש (בתקופה ההיא היה זה מספר מכובד למדי). המרוץ נקרא מרוץ מצדה עין גדי ונקודת הזינוק היתה למרגלות מצדה. קשה להאמין, אך הרצים רצו על כביש 90 ולא סגרו את הכביש בזמן המרוץ.
מרוץ זה נחשב עד היום למרוץ ל-25 ק”מ המהיר בארץ. הרץ הידוע אז, יאיר קרני, קבע תוצאה ברמה עולמית. במרוץ זה השתתף בנו של אלי רון, גיורא שנפל כמה חודשים אחר כך ב 7.6.1982 ביום הראשון של מלחמת לבנון הראשונה. גיורא היה מטובי הרצים בנוער, ואך טבעי היה לקרוא את המרוץ על שמו. המרוץ השני שהתקיים ב-1983, נקרא “מרוץ עין גדי ע”ש גיורא רון“.
במרוץ השלישי בשנת 1984 כבר סייעה המועצה האזורית תמר. גם אז עדיין נעשתה כל הלוגיסטיקה בהתנדבות בידי חברי הקיבוץ, תוך קבלת עזרה גדולה באופן מעשי מאנשי המועצה – מזכיר המועצה בתקופת משה שמיר אבי רוט, ולאחר מכן יובל שחף, היו מעורבים באופן מלא ודאגו לקשרי חוץ ולספונסרים. חבר הקיבוץ זלמן סייע מאוד , ועשה במשך שנים עבודה מצוינת בבניית התשתיות לרצים. בשלב מסוים הצטרף חבר הקיבוץ חגי צברי והעלה את רמת הארגון של המרוץ. עם הזמן המרוץ תפס תאוצה. יחודו של המרוץ היה בכך שהתקשורת עם הרצים נעשתה באופן בלתי אמצעי. כל רץ שהיה מעוניין בכך הרגיש נוח לפנות ישירות לאלי רון או למארגנים אחרים ולשטוח את טענותיו. עם השנים ובהדרגה כל הארגון והביצוע של המרוץ עברו לידי המועצה ומטעמה יעקב אקריש ניהל אותו. תהליך זה היה מחויב המציאות, מכיוון שהיקף האירוע כבר היה גדול על קיבוץ קטן.
אלי רון זוכר שבאחד המרוצים בו הוא ויעקב אקריש היו עסוקים בסימון בסיד של מגרש החניה לרצים, הוא אפילו לא הספיק להחליף את בגדי העבודה אותם לבש. כשהמרוץ הסתיים הוא נקרא לבמה, כדי ללחוץ את ידי הזוכים. בלית ברירה הוא עלה לבמה כשהוא לבוש בבגדים מאובקים בסיד. כשלחץ את ידי הזוכים העביר אליהם סיד מידיו המולבנות..
בנו של אלי רון, תומר השתתף בכל המרוצים והגיע להישגים גבוהים בריצה ארוכה. הוא השתתף בנבחרת “הפועל” במרוץ בבלגיה ואף ייצג את ישראל באליפות העולם במרוצי שדה שהתקיימה בפורטוגל. רק לאחר 25 שנה, נשבר שיאו של תומר לנוער בריצת 10 ק”מ לגיל 16. השיא שקבע בחצי מרתון עדיין לא נשבר. תומר נהרג בשנת 1995 בתאונה במטע התמרים. הוא היה בן 31 במותו. בשנת 1996 הוחלט להוסיף את שמו למרוץ עין גדי שנקרא מאז על שמם של גיורא ותומר רון.
בשלב מסוים במרוץ התווספו מקצים חדשים כמו חצי מרתון ומרוץ משפחות, מקצה הליכה ועוד. המרוץ התקיים מידי שנה בחודש פברואר – חודש קפריזי מבחינת מזג האוויר, השיטפונות והרוחות גרמו פעמיים לדחייתו של המרוץ.
באחד המרוצים החל שיטפון באמצע הריצה, וחלק מן המשתתפים נאלץ לחצות את תחילת השיטפון בנחל חבר ובנחל צאלים. כשהשיטפון התגבר היו רצים שרצו לחוף ועברו ממש בתוך ים המלח. הרצים שסיימו את הריצה נראו כאילו שהו יומיים בביצות…
במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991 היתה התלבטות האם לקיים את המרוץ. בסופו של דבר הוא התקיים ואף הגיעו מעל לאלף רצים. הכל עבר בשלום. שעה לאחר המרוץ אפשר היה לראות מעל ים-המלח את הטילים שנורו על ישראל, שנראו כמו כוכבי שביט.
בשנת 2019 המועצה האזורית תמר החליטה להפוך את מרוץ עין גדי למרתון ים המלח ולאפשר לרצים לרוץ על סוללה לתוך הים. מאז המקצה של חצי המרתון נקרא על שמם של גיורא ותומר ז”ל שאביהם אלי רון ייסד את מרוץ עין גדי.
